Morphey’s Blog

לא יצא לי לכתוב על זה, אבל זה דבר שמטריד אותי.

אם יש מוות ראוי, הרי שזהו מוות למען מטרה.

אם אתה לא מסוגל למצוא משהו לחיות עבורו, הרי שעדיף שתמצא משהו למות עבורו.

אני לא מנסה להצדיק את הצד השני,

אני רק אומר שמבחינתי, למות למען המדינה, ואף על קידוש השם, יתקבל עבורי בחיבוק.

אני לא מפחד.

אני לא מפחד להקריב את הקורבן האולטימטיבי למען המקום שגרתי בו ב-19 שנים האחרונות ותרמתי לו מי יודע מה.

אני לא מפחד לנסות לשפר לכל מי שגר פה את המצב בעזרת הקרבתי.

הדבר היחיד שאני כן מפחד ממנו וכן הופך לי את הבטן ברגשות מעורבים,

זה סיפור החטיפה.

הרי שאני, אזרח בן 19 שעומד לפני שירות בצה"ל, צריך לחשוב על מה יקרה אם זה יקרה גם לי.

איך ראש ממשלה שנמצאו נגדו כ"כ הרבה ראיות מפלילות ונפתחות נגדו חקירות בקצב שלא היה מבייש ראש אירגון פשע, מגיע למצב שרק אחרי שנתיים הוא השיג את מטרות המבצע ההוא (ולא, זה לא מלחמה), במחיר כה רב של הרוגים, פצועים ונזקים, ומעיז, רק מעיז, להצטלם בפוזה כ"כ מבזה יחד עם קרנית גולדווסר בתמונה שהופצה בכל מדיה אפשרית?

פוזה מבזה? קרנית גולדווסר היא אישה אמיצה, שלא ראינו כמוה שנים רבות.

אישה שעשתה כל דבר אפשרי, הפכה עולמות, על מנת שבעלה יחזור הביתה בחתיכה אחת.

הסיבה שאני קורא לפוזיציה הנ"ל מבזה, היא ניסיונו הרע של מר אולמרט להראות ולו מעט אנושיות ואמפתיה בחיבוקה של גברת גולדווסר. אם הוא היה רוצה להראות אנושי, הרי שהיה עושה מעשה, לוקח אחריות, ומתפטר עם כל הרפש שדבק בו.

אינני חושב שהוא תיפקד רע כראש ממשלה. להיפך, יש דברים שאני זוקף לזכותו.

אבל אדם שדבקו בו כ"כ הרבה שערוריות, ומחדל של מבצע צבאי בסדר גודל כזה, צריך להיות ממש קר וחסר לב כדי לעמוד בראש הממשלה כיום.

האלטרנטיבות גרועות, גרועות עד מאוד, אין צל של ספק.

בנימין נתינהו ואהוד ברק אינם יותר טובים, שהרי בתקופת נתניהו היו הכי הרבה פיגועים, ובתקופת ברק נכשלו כל המו"מ להשגת הסדר קבע עם הפלשתינים.

וזה מחזיר אותי לנושא הקודם, אליי.

למה אני כ"כ מפחד? אני מסתכל על תמונתם המשותפת של גלעד, אודי ואלדד, לפני שירותי הצבאי, ואני חושב, ותוהה, על האם למישהו יהיה איכפת אם גם לי יקרה אותו דבר.

מי ייתן ומשפחות רגב וגולדווסר לא ידעו עוד צער, וסוחר הגופות הלבנוני הנורא ימצא את מותו בדרך מחרידה.