נכתב ע"י Morphey ביום יום שישי, 20 ביוני, 2008 בשעה 3:58
ניתן לעקוב אחר התגובות דרך RSS 2.0.
ניתן להשאיר תגובה, או לטרקבק מאתרך.
וואו.
אין מילים בפי (אולי לאור העובדה שאני שיכור).
היה לנו טקס מדהים, עם מורות מדהימות וחברים מדהימים.
הדמעות והעצב מציפים אותי.
נסענו אח"כ יותר מ-30 ח'ברה לחוף הים, ישבנו ביחד, צחקנו, השתוללנו, שתינו, אכלנו, בכינו.
עבדכם הנאמן גמע יותר מחצי ליטר בירה, וודקות, בירות מחוזקות, גנב 4 כוסות ובקבוק פינלנדיה קטן (שכולם התנפצו בדרך הביתה), נכנס לים לרחצה לילית במים חמים (מדהים) והלך מבת ים הביתה.
ראינו כדורגל, אכלנו, שרנו למלצרית, הרמנו כוסיות לחיים, חברים שלי נישקו אותי (?!) ורצנו על החוף ערומים.
בהחלט, אסקימו לימון, רק פי עשר.
עכשיו נשאר ללכת לבית ספר ב-10 להביא תעודה :\
אני אתגעגע לשכבה שלי, במיוחד לחברים. אני כ"כ אוהב את כולם וכ"כ הלילה הזה ייזכר כאחד הלילות המדהימים.
"דביר, למרות כל הפעמים שהתנהגתי אלייך כמו חרא, רציתי שתדע שאתה אחד הגברים ואני אוהב אותך. אתה כ"כ איכפתי שזה מדהים אותי. באמת שאני נדהם מאיך שאיכפת לך מאנשים."
עד סוף הקיץ
אדע את התשובה.
את פשר הקולות אלמד,
את כל החלומות,
אפתור את הפחדים.
בסוף הקיץ שוב אשב בין ידידים.
מריץ FireStats